פסטיבל באך 10 | מרץ 2026

מרץ 5 - 11, 2026

תזמורת הבארוק ירושלים מציגה את פסטיבל באך העשירי:

פסטיבל באך, מבית תזמורת הבארוק ירושלים, מציין השנה עשור של פעילות – עשר שנים של מפגש חי ותוסס עם יצירתו של יוהן סבסטיאן באך. הפסטיבל, האירוע היחיד בישראל שחוגג מדי שנה את הולדתו של גדול המלחינים כמקובל ברבות מבירות התרבות בעולם, מארח בירושלים אמנים מובילים מהארץ ומהעולם ומציע מבט עשיר ומעמיק על מורשתו המוסיקלית.

לרכישת כרטיסים

מופעי הפסטיבל

הקדמה למגניפיקט - קונצרט מבוא למגניפיקט הגדול של באך

עלמה מאיר-ניר - כלי נשיפה וניהול מוסיקלי  דורון שלייפר - קונטרה טנור  נבו ויינר - טנור  נעם גל – כינור  לירון רינות - סאקבוט סוניה ביננפלד-נבות - ויולה דה גמבה  גיא פרדו - עוגב וצ'מבלו

יוהן סבסטיאן באך – פרלוד כוראלי, BWV 648

ניקולאוס דה ראנדום – מגניפיקט אנימה מאה דומינום (תרומם נפשי את ה')

יוהן הרמן שיין – מגניפיקט אנימה מאה, a-3

דיטריך בוקסטהודה – מגניפיקט בטון התשיעי

אורלנדו די לאסו – אנקור קה קול פרטירה / מגניפיקט בטון הרביעי (קטעים)

אֶרְהַארְד קינדרמן – מגניפיקט בטון השמיני

היינריך שיץ – תרומם נפשי את ה' (Meine Seele erhebt den Herren), SWV 344

יוהן קספר קרל – מודלציות למקלדת על מגניפיקט בטון הרביעי

זמואל שיידט – מגניפיקט לחג המולד, SSWV 299

יוהן פאכלבל – פוגת מגניפיקט

מיכאל הופמן – מגניפיקט קטן*

יוהן סבסטיאן באך – אריה וכוראל מתוך הקנטטה תרומם נפשי את ה' (Meine Seele erhebt den Herren), BWV10

*היצירה יוחסה בעבר לי.ס באך ולטלמן

מגניפיקט - שיר הלל לאל, ואולי אחת היצירות המולחנות ביותר בהיסטוריה. מלחינים רבים ברנסנס ובבארוק לא הסתפקו בכתיבת מגניפיקט אחד, אלא הוציאו ספרי מגניפיקט שלמים -חלקם פרסמו עשרות ואף מאות מגניפיקטים. הם נכתבו בשפות שונות, בסגנונות שונים, לאירועים כנסייתיים שונים, ואפילו כיצירות אודיציה. המגניפיקט הוא אמנם יצירה דתית, אך בתקופות הרנסנס והבארוק המוקדם לא היה נדיר למצוא כאלו שהתבססו על מנגינות מוכרות ועל מדריגלים פופולריים, תוך ציון שם המדריגל המצוטט כחלק מכותרת המגניפיקט (למען הסר ספק שזו אכן הייתה הכוונה ולא סתם מנגינה דומה שהשתרבבה לה לקומפוזיציה). דוגמאות בולטות לכך ניתן לראות אצל המלחינים אורלנדו לאסוס, שכתב למעלה ממאה מגניפיקטים; ומיכאל פרטוריוס, שפירסם ספר המכיל רק מגניפיקטים בלטינית למספר משתנה של קולות, וגם פיזר מגניפיקטים בגרמנית בספריו האחרים, חלקם יצירות מפוארות לעשרות קולות וכלים במספר מקהלות. רבים מהמגניפיקטים מתבססים על מנגינה גרגוריאנית שמשתנה בהתאם למודוס (אחד מ-8 ה"טונים") שבו נכתבה, וישנו גם מגניפיקט הכתוב על מודוס תשיעי - המכונה "פרגריני" או "מגניפיקט גרמני" - ובו לרוב הטקסט מוגש בגרמנית, אם כי לא תמיד. ככל הידוע לנו, באך עצמו לא כתב יותר מדי מגניפיקטים, אך אלו שכן כתב – התבססו על המנגינה מ"המודוס הגרמני", אותו שיבץ מעת לעת כקו קנטוס פירמוס איטי המנוגן או מושר במקביל לתפקידים הזורמים בצלילים מהירים יותר בקולות האחרים (המגניפיקט הגדול והמוכר שבהם יבוצע, מן הסתם, בקונצרט המרכזי של הפסטיבל). נקודה נוספת שכדאי להדגיש: מגניפיקט הוא לא בהכרח יצירה קולית. ישנן דוגמאות רבות לגרסאות כליות של מגניפיקטים, ויוהן פכלבל אף פרסם קרוב למאה פוגות מגניפיקט למקלדת. לטובת קונצרט הערב ליקטנו כמה מהדוגמאות הכי מעניינות שמצאנו מראשית תופעת המגניפיקט ועד לבאך עצמו, בכדי להביא ערב שכולו "תקציר תולדות המגניפיקט הגרמני".

ירושלים | ימקא הבינלאומית - אולם הכנסים

5/03/26

20:00

לכרטיסים

רסיטל לעוגב | בביצוע יוליה שמלקינה

יוליה שמלקינה - עוגב

תוכנית הקונצרט:

דיטריך בוקסטהודה – פרלוד בסול מינור, BuxWV 149

יוהן סבסטיאן באך – פרלוד כוראלי, הו אדם, בכה על חטאך הגדול, BWV 622

– צ'אקונה בסול מינור, BWV 1179*

דיטריך בוקסטהודה – פרלוד כוראלי: עתה נבקש מן הרוח הקדושה, BuxWV 209

יוהן סבסטיאן באך – צ'אקונה ופוגה ברה מינור, BWV 1178*

– פרלוד כוראלי: התעוררו, קורא לנו הקול, BWV 645

– פרלוד ופוגה בלה מינור, BWV 543

* צ'אקונות אלו הן יצירות של באך שהתגלו לאחרונה ומבוצעות בפסטיבל בבכורה ישראלית

רסיטל עוגב זה מדגיש את הקשר האמנותי בין דיטריך בוקסטהודה ליוהאן סבסטיאן באך, ומראה כיצד מסורת העוגב הצפון גרמנית יצרה סביבה אמנותית חשובה עבור באך – שהתחנך כמלחין וכנגן מקלדת על המורשת המוסיקלית של בוקסטהודה ואף הלך בצעירותו את כל הדרך עד לליבק כדי לשמוע אותו מופיע. לצד פרלודים של בוקסטהודה יכלול הרסיטל יצירות מופת מאת באך המוכרות היטב לקהל, ובהן ניתן להבחין בהשפעה העמוקה של קודמו, לצד צמד יצירות שיוחסו לבאך רק לאחרונה (נובמבר 2025) וזהו כבוד גדול עבורנו להעלות אותן בבכורה ישראלית כאן בפסטיבל באך בירושלים. הרסיטל מגיע לשיאו בפרלוד ופוגה המונומנטלית בלה מינור, BWV 543 - דוגמה עילאית לאמנות העוגב של באך. נגנית העוגב יוליה שמלקינה הינה בוגרת תואר שני בביצוע ובהיסטוריה של המוסיקה מהקונסרבטוריון הממלכתי על שם פיוטר צ'ייקובסקי במוסקבה וזוכה בשלל פרסים ותחרויות בינלאומיות. מתגוררת בשנים האחרונות בישראל ומכהנת כחברת סגל ומורה לעוגב באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים.

כנסיית הגואל - ירושלים

6/03/26

12:00

לכרטיסים

עומרי מור – סווינגינג באך | רסיטל פסנתר

עומרי מור - פסנתר

יוהן סבסטיאן באך נתפס בידי רבים כדמות מופת שמהווה מודל לחיקוי גם בעולמות הג'אז – אמן שהקפדה צורנית ויצירתיות גועשת מתקיימות אצלו זה לצד זה ומי שזכה בימי חייו להכרה דווקא בשל יכולותיו כנגן מקלדת וכמאלתר. הפסנתרן והיוצר עומרי מור, מן הקולות הבולטים והייחודיים בסצנת הג'אז הישראלית, נודע ביכולתו המופלאה לגשר בין עולמות מוסיקליים. הוא נולד וגדל בירושלים והחל את דרכו כפסנתרן קלאסי. בילדותו התחנך על ברכי באך, שופן ודביסי, אך הוקסם מעולם הג'אז – עולם של חופש, אלתור ודיאלוג מתמיד בין מסורת לחדשנות. בקונצרט יוצא הדופן הזה בוחר מור להתחבר לנקודות הממשק הללו בין העולם הקלאסי שממנו צמח ועולם האלתור שבו בנה קריירה בינלאומית. במסעו המוסיקלי ברסיטל זה, נודד מור בין באך לגרשווין ובין ג'אז עכשווי למוסיקה מקורית השואבת השראה ממקצבים אתניים ומצלילים של מוסיקת עולם. התוצאה היא ערב חד פעמי שבו המסורת הבארוקית פוגשת את רוח האלתור, והפסנתר הופך לכלי שיחה פתוח בין תרבויות, תקופות ונפשות מאזינות.

ירושלים - אודיטוריום ימקא הבינלאומית

7/03/26

20:00

לכרטיסים

הקונצרט המרכזי – מגניפיקט

מנצח: ליונל מונייר (בלגיה) קרן מוצרי - (הולנד/ישראל), סופרן לירון גבעוני - סופרן שקד בר - מצו סופרן ריכרד רש (גרמניה) - טנור יואב אילון - בס נעמי בורלא - ריפיינו סופרן יעל אנדר - ריפיינו סופרן דורין סאסין - ריפיינו אלט ג'מיל פרייג' - ריפיינו טנור עמית אמר - ריפיינו בס תזמורת הבארוק ירושלים כינור: נעם שוס, דפנה רביד, תמי בורנשטיין, יאסוקו הירטה, יוליה לוריא, נעם גל, טלי גולדברג, פאולה רוסלר ויולה: יעל פטיש קומפורטי, מרים פינגרט צ'לו: אורית מסר-יעקובי, סוניה ביננפלד-נבות קונטרבס: יובל אטלס צ'מבלו ועוגב: דוד שמר אבוב: אביעד גרשוני, טל לוין חליל: עדית שמר, ג'נבייב בלנשר חצוצרה: אמיר רבינוביץ', אלון מלניק, יובל שפירא בסון: גילת רוטקופ טימפני: דור פישר

יוהן סבסטיאן באך – סוויטה תזמורתית מס' 1 בדו מג'ור, BWV 1066

יוהן סבסטיאן באך – קנטטה מס' 61: בוא גואל הגויים (Nun komm, der Heiden Heiland)

הפסקה

יוהן סבסטיאן באך – מגניפיקט

לכבוד פסטיבל באך העשירי בחרנו לבנות את הקונצרט המרכזי סביב אחת מיצירותיו החגיגיות והסוחפות ביותר של באך: המגניפיקט. מדובר בשיר הלל – יצירה שמוקדשת להודיה ולתשבוחות, כפי שניכר כבר מן המשפט הראשון: "רוממה נפשי את ה'" (Magnificat anima mea Dominum). טקסט זה, אגב, נכתב כאן, בירושלים, לפני כאלפיים שנה, בעקבות המפגש בין מרים (אמו של ישוע) ובין בת דודתה אלישבע (אמו של יוחנן המטביל) במעין בעין כרם. וברוח זו, של רוממות נפש והודיה על הטוב, נוספו ליצירה המרכזית גם שתי היצירות הנוספות – הקנטטה מס' 61, יצירה חגיגית שמבוססת על כוראל של מרטין לותר, המבוסס בעצמו על מזמור לטיני עתיק, ונועדה במקור לביצוע ביום ראשון הראשון של "תקופת הציפייה" (לחג המולד); והראשונה מבין ארבע הסוויטות התזמורתיות של באך – יצירה מרהיבה הבנויה מסדרה של ריקודים איטיים ומהירים ומפתיחה תזמורתית מהדהדת. מי שיגיש את היצירות הללו לקהל הישראלי יהיה המנצח הבלגי ליונל מונייר - מהדמויות המרכזיות בעולם המוסיקה העתיקה ומבכירי הפרשנים בני ימינו ליצירות באך. מונייר, העומד בראש ההרכב ווקס לומינוס, מרבה להופיע ולהקליט עם ההרכב שלו ועם ההרכבים הבולטים באירופה בתחום הביצוע המיודע היסטורית, נענה לפניית תזמורת הבארוק ירושלים ונאות להגיע לישראל כדי להוביל את פרויקט הדגל של פסטיבל באך העשירי בירושלים.

חיפה | אודיטוריום מוזיאון הכט אוניברסיטת חיפה

6/03/26

13:00

לכרטיסים

תל אביב-יפו | אולם רקאנטי אוניברסיטת תל אביב

7/03/26

20:00

לכרטיסים

ירושלים | אודיטוריום ימקא הבינלאומית

8/03/26

20:00

לכרטיסים

באך – אז ועכשיו

מנצחים: דוד שמר, צבי כרמלי תזמורת האקדמיה למוסיקה בירושלים

גאורג פיליפ טלמן – סוויטה תזמורתית במי מינור, TWV 55:e4 (שמר)
ארוו פרט – Homage uber B-A-C-H (כרמלי)
צבי אבני – באך במזרח (כרמלי)
יוהן סבסטיאן באך – הקונצ'רטו הברנדנבורגי מס' 3 בסול מג'ור, BWV 1048 (שמר)

קונצרט זה מספק מבט נוסף על ההשפעות ארוכות הטווח של באך על מוסיקאים ויוצרים לאורך הדורות, בתקופות שונות ובמקומות שונים. בהקשר זה, מעניין לבחון את האינטרפטציות השונות ליצירה ברוח באך כפי שהן באות לידי ביטוי אצל ארוו פרט האסטוני וצבי אבני הישראלי, ולעמוד על המנעד הרחב שמספק בית הגידול הבאכי ועל הפערים בין הגישה הנורדית לבין זו המזרח תיכונית. יצירות מופת מאת טלמן ומאת באך עצמו מספקות מסגרת רעיונית ותבניתית לקונצרט. הקונצרט הזה מהווה תוצר נוסף לשיתוף הפעולה המתמשך בין תזמורת הבארוק ירושלים לאקדמיה למוסיקה בירושלים, שיתוף פעולה שבא לביטוי במהלך כל השנה ומגיע לשיא מדי שנה בפסטיבל באך בירושלים. לצד ההשתפות של נגנים והרכבים מהאקדמיה בפסטיבל זו השנה השלישית, התזמורת גאה במיוחד בשיתוף הפעולה הפדגוגי בין שני מוסדות העוגן הירושלמים הללו. בין היתר מעבירים רבים מהמוסיקאים הבינלאומיים המופיעים עם התזמורת סדנאות אומן לתלמידי האקדמיה ואילו נגניה הקבועים של תזמורת הבארוק מעבירים על בסיס קבוע קורס לתלמידים הלוקחים חלק בסדנת הבארוק של האקדמיה. זאת, כמובן, כהמשך ישיר לקריירה רבת השנים של פרופ' דוד שמר, המייסד ומנהלה המוסיקלי של תזמורת הבארוק, שכיהן במשך שנים רבות כחבר סגל באקדמיה בירושלים.

ירושלים | ימקא הבינלאומית

9/03/26

20:00

לכרטיסים

באך ותנ״ך

קרן מוצרי – סופרן סולני תזמורת הבארוק ירושלים

יוהן סבסטיאן באך – קנטטה מס' 196: Der Herr denket an uns (ה' זכרנו)
סינפוניה | אריה

דיטריך בוקסטהודה – סונאטת טריו אופ' 1 מס' 6: Lauda anima mea (הללי נפשי)

יוהאן רוזנמילר – סונאטה דה קמרה מס' 4: Wie der Hirsch schreyet nach frischen Wasser (כַּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מַיִם)

ג'ובאני בטיסטה פיוקו – Lamentatio Secunda(קינה שנייה)

יוהן סבסטיאן באך – אריה BWV 112: Alles mit Gott und nichts ohn' ihn (הכל עם אלוהים ומאום בלעדיו)*

*בכורה ישראלית ליצירה שהתגלתה ב-2005

קונצרט המשלב יחדיו יצירות ליטורגיות המבוססות על טקסטים תנ"כיים – מתהלים וממגילת איכה. לצד יצירות ווקאליות מאת באך (ובהן הקנטטה 196, שנכתבה אף היא לטקסט תנ"כי – דבר נדיר למדי אצל באך), שיספקו מסגרת לערב כולו, נזכה לשמוע שניים ממורי הדרך שהשפיעו על התהוות המוסיקה של באך – בוקסטהודה ורוזנמולר, וכן את הקינה הנפלאה מאת פיוקו הבלגי, מלחין שכמעט ולא מושמע במחוזותינו (וחבל שכך).

ירושלים | ימקא הבילאומית - אולם הכנסים

10/03/26

20:00

לכרטיסים

Sei Solo - מופע סיום הפסטיבל המשלב מוסיקה ומחול

כוריאוגרפיה וריקוד: מרים אנגל חואן קרוז (ארגנטינה) - רקדן סולני תזמורת הבארוק ירושלים עדית שמר - חליל פאולה רוסלר - כינור לוצ'יה דאנה - צ'לו דוד שמר - צ'מבלו

יוהן סבסטיאן באך – פרלוד בדו מג'ור מתוך הפסנתר המושווה, ספר א' (צ'מבלו סולו)

יוהן סבסטיאן באך – פרטיטה לחליל סולו, אלמנד

יוהן סבסטיאן באך – אדג'ו בסול מינור (כינור סולו)

יוהן סבסטיאן באך – טריו לעוגב מס' 3 ברה מינור, פרק ראשון

יוהן סבסטיאן באך – טריו לעוגב מס' 2 במי מינור, פרק ראשון

יוהן סבסטיאן באך – סרבנד מתוך סוויטה לצ'לו מס' 5

יוהן סבסטיאן באך – סונטת טריו מתוך המנחה המוזיקלית, פרק שני

יוהן סבסטיאן באך – סונטה לחליל בסי מינור, פרק ראשון

יוהן סבסטיאן באך – אריה מתוך וריאציות גולדברג (צ'מבלו סולו)

Sei Solo הוא מופע ייחודי החובר בין מוזיקה של יוהן סבסטיאן באך לבין מחול עכשווי, בשיתוף פעולה חדש בין תזמורת הבארוק והכוריאוגרפית מרים אנגל, בו נוצר מרחב בימתי של צליל ותנועה הנשזרים זה בזה. Sei Solo היא הכותרת שבאך העניק לאחת מיצירות המופת החשובות שלו, ״שש הסונטות והפרטיטות לכינור סולו״. אלא שהשימוש באיטלקית מרמז גם על קריאה נוספת, טעונה יותר, לא רק “שש יצירות סולו”, אלא גם “הינך לבד”. כידוע, באך כתב את היצירה זמן קצר לאחר ששכל את אשתו הראשונה, מריה ברברה, וצילו של האובדן מהדהד בין התווים. המופע מתחקה אחר הבדידות שטבועה בעצם העיסוק באמנות, אותה בדידות של האדם העומד מול עצמו, במחיר ובחופש, ובכמיהה הנצחית לחיבור. על הבמה נפגשים שני רקדנים וירטואוזים, מרים אנגל והאורח מארגנטינה חואן קרוז, עם תזמורת הבארוק ירושלים. יחד הם נעים ומספרים סיפור דרך קטעים נבחרים מיצירות הסולו של באך לחליל, כינור, צ’לו וצ’מבלו, דרך הסונטה לחליל ולצ’מבלו, הטריו-סונטות לעוגב, ועד הטריו-סונטה מתוך המנחה המוזיקלית. במהלך המופע מחליפים המשתתפים תפקידים, חוצים גבולות בין תחומי אמנות, ויוצאים לגיחות קצרות אל מחוזות שאינם עיסוקם הרגיל. כך, בניגוד למופע מחול טיפוסי, נשמע גם את קולה של הרקדנית בשיר מתוך הסרט “קפה בגדד”, שגם הוא עוסק באופן פיוטי בבדידות, ושבאופן מפתיע מתבסס אף הוא על מוזיקה של באך. Sei Solo מציע חיבור חדש בין מחול עכשווי למוזיקה בארוקית, בין גוף חי לצליל עתיק, ובין אינטימיות אישית לבין מסורת מוזיקלית בת מאות שנים.

ירושלים | אודיטוריום ימקא הבילאומית

11/03/26

20:00

לכרטיסים

תערוכה לרגל הפסטיבל העשירי

במסגרת שיתוף הפעולה המתמשך עם בית באך באייזנך (גרמניה), תוצג זו השנה העשירית באכסדרת מלון ימקא שלוש הקשתות תערוכה מיוחדת שנאצרה על ידי אנשי בית באך לכבוד פסטיבל באך בירושלים. התערוכה השנה חגיגית במיוחד ומציינת עשור לפסטיבל באך בירושלים ו-125 שנה לפסטיבל באך הראשון, שנערך בשנת 1901 בברלין והפך ברבות השנים למסורת מתמשכת המאחדת בירות תרבות ברחבי העולם סביב מורשתו המוסיקלית של המלחין האגדי.