פתיחת התערוכה וקבלת פנים:

יום ב', 18.3 בשעה 19:00 | דברי פתיחה, רסיטל בנגינת יונתן ברק וכיבוד קל

מאז 2016, מוזיאון בית באך באייזנאך, גרמניה, הממוקם בעיר בה נולד באך בשנת 1685, מציג תערוכות המפרטות אודות המוזיקה אשר במרכז פסטיבל באך השנתי של תזמורת הבארוק ירושלים. התערוכה השביעית השנה מתמקדת בקנטטות חילוניות של באך ובקשר שלהן למוזיקת הכנסייתית שלו, הידועה יותר. שתי קנטטות כאלו, "הכו בתופים! הריעו בחצוצרות" (Tönet ihr Pauken, BWV 214) ו-"עורו חצוצרות עליזות" (Auf, schmetternde Töne der muntern Trompeten BWV 207a), יבוצעו במהלך הפסטיבל השנה. התערוכה תוצג באכסדרת מלון שלוש הקשתות, ימקא הבינלאומית ירושלים, רחוב המלך דוד 26 מ-18 עד 23 במרץ. התערוכה תלווה על ידי מנהל המוזיאון ד"ר יורג הנסן שיוכל להדריך את המבקרים.

במהלך חייו, החזיק י. ס. באך משרות שונות: מוזיקאי כנסייתי בשנותיו הראשונות בארנשטאדט ובמילהאוזן, ומוזיקאי חצר בבגרותו בוויימאר ובקתן. בשנותיו האחרונות בלייפציג, רשמית הפך לקנטור העיר לייפציג, תפקיד הכולל הלחנת וביצוע מוזיקה ליטרוגית וכן מוזיקה לימי החג בכנסייה. באותם שנים בלייפציג באך כתב גם הרבה קנטטות חילוניות לחתונות, להלוויות, לימי הולדת ולאירועים חגיגיים-חילוניים אחרים. באך כתב גם "דרמות במוזיקה" – יצירות אופרה קטנות להופעה בבית קפה בלייפציג. על אף קיומן של מעל ל-200 יצירות קוליות לביצוע בכנסייה, רק כ-25 מהקנטטות החילוניות פרי עטו הגיעו אלינו עם טקסטים ומוזיקה. בכל זאת, בהרבה מקרים ניתן לשחזר את המוזיקה של היצירות שאבדו שכן באך עצמו השתמש לעתים קרובות ביצירות חילוניות אחרות שלו ביצירות אחרות. לדוגמה, באך השתמש מחדש במוזיקה של הקנטטה "הכו בתופים! הריעו בחצוצרות", שנכתבה ב-1733 ליום הולדתה של מלכת פולין מריה יוספה מסקסוניה, עבור החלק הראשון של אורטוריית חג המולד שלו אשר בוצעה באותה שנה. שנתיים לאחר מכן, הלחין את הקנטטה "עורו חצוצרות עליזות" ליום השם של מלך פולין אוגוסט השלישי, ועבורה השתמש במוזיקה מקנטטה קודמת למינויו של פרופסור אוניברסיטת לייפציג שהופקה בשנת 1726. שתי הקנטטות יבוצעו במהלך הפסטיבל השנה.

התערוכה שתעלה בימקא הבינלאומית ירושלים, ממוזיאון בית באך באייזנאך, מסבירה את הקשר בין יצירותיו החילוניות של באך לקנטטות הכנסייתיות שלו על גבי שישה פאנלים. שני סרטים קצרים בעברית ובאנגלית יסבירו איך המוזיקה הכנסייתית התפתחה בזמן באך. בתצוגה יהיו כתבי הליברית המקוריים משנות 1727 ו-1737 לדרמות במוזיקה של באך "הרקולס בצומת", "איאולוס מרוגע", ו-"התחרות בין פואבוס ופן" שנכתבו להופעות בבית הקפה בלייפציג והיו היצירות החילוניות הפופולריות ביותר של באך בזמנו.

הפוסט "יוהן סבסטיאן באך – קנטור ומנהל מוזיקלי" הופיע לראשונה ב-תזמורת הבארוק ירושלים.

ריכרד רש, טנור

החל את דרכו המוסיקלית במקהלת הבנים בקתדרלת רגנסבורג ולאחר מכן למד פסנתר וזמרה קלאסית במרכז לאופולד מוצרט באוגסבורג. התמחה במוסיקה מוקדמת בסקולה קנטורום בזילינסיס בבאזל. זוכה תחרויות רבות ובין היתר קיבל את פרס האמנויות של העיר אוגסבורג. מרבה להופיע בפסטיבלים ברחבי העולם, בין היתר על במות ידועות כגון הברלינר פילהרמוני, המרכז הלאומי לאמנויות הבמה בבייג'ינג ואולם טקמיצו בטוקיו. בין המנצחים איתם עבד ניתן למנות שמות כמו הווארד ארמן, כריסטוף אשנבך, טון קופמן, סיגיסוולד קוייקן, אנדריאה מרקון, מארק מינקובסקי, אנדרו פארוט, פיליפ פיירלו, הלמוט רילינג, כריסטוף רוסה, אנדראס ספרינג ויוס ואן ולדהובן. לאחרונה יצא לאור אלבום הבכורה שלו, ובו יצירות בארוק צפון גרמניות, תחת הלייבל .Carpe Diem Records

נעם שוס, כינור

כנרת ראשית של  תזמורת הבארוק ירושלים ומרבה להופיע עם התזמורת כסולנית. מבכירי נגניות כינור הבארוק בארץ. בעלת תואר מאסטר מביה"ס הגבוה למוסיקה איסטמן שבאוניברסיטת רוצ'סטר, ניו יורק. זוכת מלגות קרן התרבות אמריקה ישראל. הקימה את רביעיית המיתרים הייחודית גלתיאה,"המנגנת על כלים תקופתיים. קונצרטים בנגינתה מוקלטים בקביעות לקול המוסיקה ושודרו באירופה ובארה"ב. שיתפה פעולה בארץ ובעולם עם אומנים נודעים כגון ג'ון אליוט גרדינר, אנדרו פארוט, ג'ושוע ריפקין ואחרים. הופיעה עם אנסמבלים נבחרים בארץ ובעולם בהםEnglish Baroque Soloists , הפילהרמונית הישראלית ואחרים. כאשת חינוך פעילה, מקדמת את הוראת הכינור ומוסיקת הבארוק בישראל. מנהלת ומנצחת על תזמורת כלי הקשת הייצוגית של קונסרבטוריון גבעתיים אשר מתנהלת כתזמורת בארוק, היחידה מסוגה לבני נוער בארץ.

יוליה לוריה, כינור

זמרת סופרן ומנגנת גם בויולה דה גמבה, ויולה ד'אמורה ורבק. ניגנה עם אנסמבלים ותזמורות מובילות בלטביה ובליטא, כמו "תזמורת הבארוק של המדינות הבלטיות", תזמורת "מוזיקה אטרנה", "סימפניית כיס", "פרו אנימה", "לוטדואו", "קנטורס ווגנטס" ו"ארס קונסוני" וכן לקחה חלק בפסטיבל המוזיקה המוקדמת של סנט פטרסבורג, פסטיבל "דיאגילב" (פרם) ובפסטיבלים של הערים טאלין, קוטקה וקוטמושקה.

יוליה נמנית עם מקימי אנסמבל "הולנד החדשה" הפעיל משנת 1989 עד היום. יזמה וביצעה שיתופי פעולה עם הארכיונים והפילהרמוניה של סנט פטרסבורג, הכוללים קונצרטים מיוחדים, ביצועי בכורה בעת המודרנית למוזיקה תקופתית וכן הקלטות בכלים מקוריים. כן שיתפה פעולה עם גופים מוזיקליים מאסטוניה, פינלנד וסלובניה. בשנת 2002 הפיקה וביצעה את "מרתון היידן", ב-2010 את ביצוע הבכורה ברוסיה של היוהנס פסיון מאת באך וב-2014 של "פיגמליון" מאת ראמו, ביצועים מיודעים היסטורית.

סוניה ביננפלד נבות, ויולה דה גמבה

השלימה לאחרונה את התואר הראשון שלה בביצוע היסטורי על ויולה דה גמבה בסקולה קאנטורום בבאזל, תחת הדרכתו של פאולו פנדולפו.
את לימודי הצ'לו שלה היא התחילה בגיל 4 בכיתתה של מעיין מתיתיהו. מאוחר יותר המשיכה ללמוד עם הילה קרני, צבי פלסר ועמנואלה סלבסטרי. את לימודי הויולה דה גמבה התחילה סוניה אצל עמית טיפנברון.
השתלמה בקורסים מגוונים ובכיתות אומן, לרבות תוכנית פרלמן למוזיקה, פסטיבל זייסט בהולנד ותוכנית המצטיינים של המרכז למוזיקה ירושלים. כמו כן, סוניה היא זוכת מלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל הן בצ'לו והן בויולה דה גמבה.
סוניה מנגנת לעיתים קרובות עם אנסמבל פניקס ותזמורת הבארוק ירושלים. בנוסף, סוניה היא חברה באנסמבל בארוקדה, עמו היא מופיעה באופן קבוע בארץ וברחבי אירופה.

דוד שמר, עוגב

פרופ' דוד שמר נגן צ'מבלו, מנצח, מורה ומנהלה האמנותי של תזמורת הבארוק ירושלים אותה הקים ב-1989. שמר הוא אחת הדמויות המובילות בסצנת המוסיקה המוקדמת בישראל. הוא מלמד צ'מבלו, מוסיקה עתיקה ותאוריה מוסיקלית באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, וכן בכיתות אמן בישראל, באירופה ובארה"ב. הוא מופיע ומקליט באירופה ובארה"ב כסולן, כמוסיקאי קאמרי וכמנצח. הקלטתו לוואריאציות גולדברג של באך זכתה לביקורות נלהבות של הקהל והמבקרים. בין הופעותיו הבולטות בתקופה האחרונה – ביצוע, יחד עם הכנר הבריטי וולטר רייטר, סונטות לכינור ולצ'מבלו אובליגטו בפסטיבל באך בבית הולדתו של המלחין בעיר אייזנך שבגרמניה. לאחרונה הפרויקט הוקלט ויראה אור ב-2023.

הפוסט "מי לי בשמיים" – על המבצעים הופיע לראשונה ב-תזמורת הבארוק ירושלים.

הרכב "תל אביב בארוק ועוד" הוקם בשנת 2006 על ידי החליליתנית דרורה ברוק והצ'מבלנית מרינה מינקין. השתיים, מהנגניות הבכירות בישראל בתחום המוסיקה המוקדמת והמוסיקה הישראלית, יצרו תוכניות מרתקות רבות בהן שיתפו פעולה עם אומנים ישראליים ואיטלקים, והופיעו בסדרות קונצרטים רבות הן בארץ והן מחוצה לה (קנדה, ארה"ב, איטליה, רומניה ועוד). ההרכב ביצע בכורות ישראליות רבות והקליט עבור קול המוסיקה, WGBH, חברת התקליטים ALBANY ועוד.

דרורה ברוק, חליליות

מבכירות נגני החליליות בארץ. ביצעה מעל 50 בכורות עולמיות של יצירות שהולחנו במיוחד עבורה. הופיעה בקונצרטים באנגליה, צרפת, איטליה, הולנד, גרמניה, ארה"ב, קנדה, אוסטרליה, רומניה, יפן וטיוואן. הקליטה לקול המוסיקה  בקביעות מאז 1989 והקליטה תקליטורים רבים  הסובבים סביב מוסיקה מוקדמת ומוסיקה בת זמננו. נגנית פעילה כסולנית ובהרכבים קאמריים רבים, מופיעה כסולנית עם תזמורות רבות בארץ ובחו"ל. מורה מבוקשת לחליליות ומוזמנת תדיר להעביר כיתות אומן במוסדות בכל רחבי העולם – בשנים האחרונות:  אוניברסיטת קנברה (אוסטרליה), האקדמיה למוסיקה בהובארט (טזמניה), אוניברסיטת מקגיל (קנדה), האקדמיה למוסיקה של אקווילה (איטליה), האקדמיה למוסיקה של מודנה (איטליה), מרכז המוסיקה שינצ'ו (טייואן), ניו אינגלנד קונסרבטורי (ארה"ב), אקדמית הקיץ של טורינו (איטליה) ועוד. בנוסף דרורה הוכרה כ"מומחית בתחומה" מטעם משרד החינוך בפדגוגיה להוראת חליליות ואחראית על השתלמויות מורים ופיתוח מקצועי של מורים העוסקים בהוראת חליליות בכל המגזרים בארץ. דרורה היא מרצה באקדמיה למוסיקה בירושלים, במכללת גבעת וושינגטון, ובקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה, תל אביב, שם היא מנהלת את המחלקה למוסיקה עתיקה אותה הקימה ב- 2004. למדה לתואר ראשון באקדמיה למוסיקה בירושלים, תעודת אומן בביה"ס  הגבוה למוסיקה במילנו, שם התמחתה בחליליות אצל פדרו ממלסדורף, ותואר שני בחינוך מוסיקלי ממכללת לוינסקי.  כיום היא דוקטורנטית במחלקה למוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, חוקרת את מעמדה של החלילית בתקופת היישוב ובעשורים הראשונים לאחר קום מדינת ישראל. דרורה מלמד במסלול למוזיקה מוקדמת באקדמיה למוזיקה ומחול בירושלים.

עדית פז, חליליות

היא ילידת ירושלים, בוגרת האקדמיה למוסיקה ולמחול ע"ש רובין ובעלת תואר שני במסלול להכשרת מורים ובמסלול לביצוע, בכלי ראשי – חלילית. נגנה בפסטיבלים ובקונצרטים קאמריים רבים. שופטת בקביעות בפסטיבל החליליות TARF ((Tel Aviv Recorder Festival. מלמדת חליליות בקונסרבטוריון "הסדנה" ירושלים, מדריכת מורות לנגינה לקראת תואר ראשון במכללת לוינסקי לחינוך-שלוחת הר נוף ומלמדת חליליות גם בביה"ס היסודי ע"ש י. קורצ'אק בירושלים.

מרינה מינקין, צ'מבלו

 השלימה דוקטורט באמנות המוסיקה תוך התמחות בביצוע היסטורי, עם פרופסור מארק קרול. התזה שלה עסקה בחייה ויצירתה של המלחינה האיטלקית אנה בון. מינקין היא המייסדת והמנהלת האמנותית של אנסמבל "אד ליביטום", בו חברים מוסיקאים הן מישראל והן מארה"ב המתמחים בכלים היסטוריים. היא הופיעה בפסטיבלים למוסיקה קאמרית, בינהם פסטיבל החליליות הבינלאומי החמישי במונטריאול, פסטיבל "מאסטרו" בעין הוד, פסטיבל אבו גוש והפסטיבל למוסיקה קאמרית ב- Ogunquit, מיין (ארה"ב). ב- 2009 התמנתה למנהלת האמנותית של פסטיבל הרנסאנס ביחיעם (הגליל העליון).  הקלטותיה כוללות תקליטור של יצירות ישראליות לצ'מבלו (Albany Records), והתקליטור "באך, באך ובאך" (Artona), ובו יצירות לויולה וצ'מבלו מאת י. ס. באך ובניו (עם הויולן מיכאל זרצקי). כמו כן הקליטה עבור תחנות הרדיו WGBH בבוסטון ו"קול המוסיקה" בישראל. היא מלמדת צ'מבלו וביצוע של מוסיקת בארוק, בקונסרבטוריון הישראלי למוסיקה בתל אביב ("שטריקר"), ובמרכז לאמנויות בעמק יזרעאל.

הפוסט "הסנדק" – על המבצעים הופיע לראשונה ב-תזמורת הבארוק ירושלים.

לייפציג לא התברכה (כמו, למשל, דרזדן השכנה) בבית אופרה משל עצמה, ולכן שימשו הקנטטות החילוניות הללו מעין תחליף לאופרה עבור תושבי העיר. חלקן אף נקראו ע"י באך Dramma per musica – לרבות אלו אשר בתוכניתנו הערב. הקנטטות הללו בוצעו לרוב בבית הקפה של צימרמן – אחד המוקדים העיקריים של חיי המוסיקה בלייפציג במאה ה – 18. את קנטטה 214 העלו בתוך בית הקפה, ואילו את 207א ניגנו בחצר הפנימית שלו; שני החללים יכלו להכיל לפחות כ–200 איש בקהל.

קנטטה 207א היא פרודיה משנת 1735 של קנטטה חילונית אחרת מאת באך שמספרה הוא 207, אותה כתב ב– 1726. "פרודיה" בימים ההם הייתה יצירה שהמלחין השתמש בה בחומר מיצירה אחרת שלו, מוקדמת יותר, תוך שינוי הטקסט והתאמתו לצרכים החדשים. את הקנטטה 207א כתב באך לכבוד יום השם של אוגוסטוס ה–3 מלך פולניה והאלקטור של סקסוניה.

קנטטה 214 נכתבה  ב–1733, אף היא לכבוד אירוע חגיגי – יום הולדתה של מריה יוספה, אישתו של אותו אוגוסטוס ה–3. במוסיקה של אחדים מפרקי הקנטטה הזאת השתמש באך שנה מאוחר יותר, כפרודיה, באורטוריית חג המולד.

היות ששתי הקנטטות נכתבו לכבוד אירועים חגיגיים, בשתיהן באך משתמש בתיזמור שמאפיין את היצירות הזוהרות ביותר שלו (בדומה, למשל, לפרקי הגלוריה, את רזורקסיט, אוסנה וכו'): 3 חצוצרות וטימפני, בנוסף לחלילים, אבובים וכלי הקשת.

את הקנטטות הללו אנו מבצעים באופן שהוכח ע"י אנדרו פארוט, ג'ושוע ריפקין ואחרים כנכון מבחינה היסטורית: ארבעת הסולנים שרים הן את האריות, הן את הרצ'יטטיבים והן את פרקי המקהלה, כאשר בפרקי המקהלה מצטרפים אליהם 4 זמרים נוספים (זמרי הריפיאנו).

תזמורת הבארוק ירושלים

מנהל אמנותי: דוד שמר

תזמורת הבארוק ירושלים, שתוארה כ"אם כל הרכבי הבארוק בישראל", היא התזמורת הראשונה בארץ המנגנת מוסיקת בארוק בכלי נגינה תקופתיים, בדרכי הביצוע ובטכניקות הנגינה שהיו נהוגות באותם הימים. התזמורת נוסדה בשנת 1989 על-ידי נגן הצ'מבלו והמנצח פרופ' דוד שמר, מנהלה המוסיקלי עד היום. החל משנת 2006 מכהן מאסטרו אנדרו פארוט הבריטי כמנצח לשם כבוד של התזמורת. התזמורת מקיימת סדרות קונצרטים ברחבי הארץ: באולם ימקא בירושלים, באולם צוקר שבהיכל התרבות בתל אביב, במשכן לאמנויות נס ציונה ובאתרים שונים בחיפה, בבאר שבע ועוד.

תכניות התזמורת מציגות את מיטב יצירות מוסיקת הבארוק והקלאסיקה המוקדמת, מקלאודיו מונטוורדי עד באך, מהיינריך שיץ עד הנדל ומהנרי פרסל עד מוצרט ובטהובן. התזמורת שמה דגש גם על פעילות חינוכית, ומקפידה לשלב כיתות אומן לסטודנטים, קונצרטים מודרכים לתלמידים וקונצרטי תלמידים במסגרות שונות. בין אורחי התזמורת נמנים אומנים בולטים מאירופה ומארה"ב, מגדולי המבצעים של המוסיקה העתיקה בימינו, בהם: אנדרו פארוט, פיליפ פיירלו, ג'ושע ריבקין, קתי דברצני, פיטר הארווי, וולטר רייטר, כמו גם מיטב המבצעים הישראליים של מוסיקת הבארוק. התזמורת מקיימת מדי שנה מספר פסטיבלים: "פסטיבל באך בירושלים" באביב סביב תאריכי לידתו של י.ס. באך, ו"מכשפות?" בקיץ- המוקדש לייצוג נשים ונשיות במוסיקת הבארוק. התזמורת ערכה מספר  סיורי הופעות מוצלחים בחו"ל, בין היתר בפברואר 2020, ערב פרוץ משבר הקורונה, אז הופיעה התזמורת באסטוניה ובאוקטובר 2021 בו הופיע בסיבוב קונצרטים במונטריאול. תזמורת הבארוק ירושלים נתמכת על-ידי מנהל התרבות במשרד התרבות והספורט ועל-ידי אגף התרבות של עיריית ירושלים.

דוד שמר, מנהל אמנותי

פרופ' דוד שמר נגן צ'מבלו, מנצח, מורה ומנהלה האמנותי של תזמורת הבארוק ירושלים אותה הקים ב-1989. שמר הוא אחת הדמויות המובילות בסצנת המוסיקה המוקדמת בישראל. הוא מלמד צ'מבלו, מוסיקה עתיקה ותאוריה מוסיקלית באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, וכן בכיתות אמן בישראל, באירופה ובארה"ב. הוא מופיע ומקליט באירופה ובארה"ב כסולן, כמוסיקאי קאמרי וכמנצח. הקלטתו לוואריאציות גולדברג של באך זכתה לביקורות נלהבות של הקהל והמבקרים. בין הופעותיו הבולטות בתקופה האחרונה – ביצוע, יחד עם הכנר הבריטי וולטר רייטר, סונטות לכינור ולצ'מבלו אובליגטו בפסטיבל באך בבית הולדתו של המלחין בעיר אייזנך שבגרמניה. לאחרונה הפרויקט הוקלט ויראה אור ב-2023.

פול גודווין, מנצח

מוכר בעיקר בשל פרשנויותיו המודעות היסטורית למוזיקה מכל התקופות, רפרטואר רחב ועניין במוזיקה עכשווית. בעולם התזמורתי, יש לו תשוקה גדולה לשילוב סגנונות וליצור תוכניות חדשות ודינמיות בהן הוא מבצע יצירות עתיקות וחדשות זו לצד זו. גודווין החזיק בפוזיציות חשובות רבות ובהן כמנהל האמנותי של פסטיבל באך כרמל בקליפורניה, מנצח אורח ראשי של התזמורת הקאמרית האנגלית, מנצח משנה של האקדמיה למוזיקה עתיקה ובנוסף הוא כיום מנצח אורח ראשי של קפלה אקוויליה ומנהל הביצוע ההיסטורי באסכולה סופריור דה מוזיקה רינה סופיה במדריד. גודווין ניצח על אנסמבלים חשובים כמו התזמורת הפילהרמונית של ה-BBC, תזמורת הסימפונית של העיר ברמינגהאם, התזמורת המלכותית של סקוטלנד והתזמורת הקאמרית הסקוטית בממלכה המאוחדת; התזמורת הסימפונית סן פרנסיסקו ותזמורת פילדלפיה בארצות הברית; והפילהרמונית המלכותית של סטוקהולם והסימפונית הבווארית רונדפונקס באירופה. בעת שהיה מנצח אורח של התזמורת הקאמרית האנגלית, הוא שיתף פעולה עם סולנים כמו קירי תה קנואה, ג'ושוע בל, מריה ז'ואו פירס ומסטיסלב רוסטרופוביץ'. באופרה, ניצח פול על "כך עושות כולן" מאת מוצרט באופרה המלכותית הדנית בקופנהגן, "איפיגניה וטאורידה" של גלוק בקומישה אופר ברלין, האופרה "לוקרציה" של בריטן בתיאטרו ריאל במדריד, "יפתח" של הנדל באופרה הלאומית בוולס ו"אורלנדו" בכל הן באופרה הסקוטית והאופרה אוסטרליה. בארצות הברית הוא נייצח על "אידומנאו" ו"חליל הקסם", "דידו ואניאס" של פרסל, "דרכו של הולל" של סטרווינסקי ו"צרות בטהיטי" של ברנשטיין.  האלבומים בניצוחו של פול עם האקדמיה למוזיקה עתיקה בחברת הרמוניה מונדי נחשבות מאוד.

קרן מוצרי (הולנד-ישראל), סופרן 

החלה את דרכה המוזיקלית בלימודי צ'לו. לאחר שקיבלה תואר B.Sc בביולוגיה בהצטיינות יתרה מאוניברסיטת תל אביב, השתלמה בלימודי מוסיקה וסיימה תואר מאסטר באקדמיה ההולנדית הלאומית לאופרה. בעלת רפרטואר מגוון שמשתרע מהרנסאנס ועד למאה ה-21. מוזמנת דרך קבע להופיע בבתי אופרה ברחבי העולם ובפסטיבלים בינלאומיים. כפרשנית מומחית למוזיקה עכשווית, הופיעה קרן ברחבי אירופה עם מלחינים כגון לואי אַנְדרִיסֶן ההולנדי, סטיב רייך האמריקני וקָאיָה סָארִיאָהוֹ הפינית. עם שיאי התקופה האחרונה נמנים "יצחק רבין: כרוניקה של התנקשות" של הבמאי עמוס גיתאי, בלינקולן סנטר בניו יורק; "מעבר לתווים: דיוקן של פייר בולז" בפסטיבל הולנד עם אנסמבל אסקו|שנברג בניצוחו של אטיין סיבנס; קונצרט והקלטה מסחרית של האופרה Passion מאת פסקל דוסאפּן עם אנסמבל מודרן בניצוח פרנק אולוּ; בכורה עולמית של מחזור פסואה השלם מאת יאן ון דה פּוּטֶה עם אנסמבל אסקו|שנברג בניצוח ריינברט דה לאו, בסדרת קונצרטי השבת בקונצרטחבאו באמסטרדם; המתיאוס פסיון של באך בניצוח ג'ושוע ריפקין, והמיסה הגדולה של באך בניצוח אנדרו פארוט, שניהם בפסטיבל "באך בירושלים".

היימיש מקלרן (אנגליה)

זמר קונטרטנור המבוסס בלונדון (אנגליה) בוגר האקדמיה המלכותית למוזיקה וכן בוגר תואר בהיסטוריה מסנט ג'ון קולג' (קיימברידג'). בין השנים 2013-2016 הופיע בתפקיד אוברון (חלום ליל קיץ, בריטן), מרצ'לינה (נישואי פיגארו, מוצרט), דמון (הפראיים, ראמו), וכ-וואווה (צ'ריומושקי, שוסטקוביץ'). כן גילם תפקידים באופרות חדשות על במות מוזיאון ויקטוריה ואלברט, המפשדט גארדן אופרה ועוד בתפקידים מתוך אופרות של הנדל ופרסל. מופיע בפסטיבלים וכיום חבר במקהלת מונטוורדי, איתה תר את אירופה, רוסיה ודרום אמריקה. ב-2021 יצא אלבום הבכורה שלו "ספינקס" בלייבל "אורכיד קלאסיקס", הכולל הקלטות בכורה לשירים אומנותיים מרוסיה בהן מיצירות שוסטקוביץ', מייסקובסקי ועוד.

ריכרד רש, טנור

החל את דרכו המוסיקלית במקהלת הבנים בקתדרלת רגנסבורג ולאחר מכן למד פסנתר וזמרה קלאסית במרכז לאופולד מוצרט באוגסבורג. התמחה במוסיקה מוקדמת בסקולה קנטורום בזילינסיס בבאזל. זוכה תחרויות רבות ובין היתר קיבל את פרס האמנויות של העיר אוגסבורג. מרבה להופיע בפסטיבלים ברחבי העולם, בין היתר על במות ידועות כגון הברלינר פילהרמוני, המרכז הלאומי לאמנויות הבמה בבייג'ינג ואולם טקמיצו בטוקיו. בין המנצחים איתם עבד ניתן למנות שמות כמו הווארד ארמן, כריסטוף אשנבך, טון קופמן, סיגיסוולד קוייקן, אנדריאה מרקון, מארק מינקובסקי, אנדרו פארוט, פיליפ פיירלו, הלמוט רילינג, כריסטוף רוסה, אנדראס ספרינג ויוס ואן ולדהובן. לאחרונה יצא לאור אלבום הבכורה שלו, ובו יצירות בארוק צפון גרמניות, תחת הלייבל .Carpe Diem Records

גיא פלץ, בריטון

בוגר התיכון לאמנויות ע"ש תלמה ילין. למד שירה וניצוח תזמורת באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים.  בוגר פרוייקט 'תדרים' של אנסמבל מיתר לביצוע מוסיקה חדשה, כמנצח. בין השנים 2014-2019 שימש כמנצח הבית באנסמבל זמרי מורן בניהולה המוסיקלי של נעמי פארן. ממקימי אנסמבל ססיליה, בו משמש כמנצח וזמר. כסולן, שר עם תזמורות והרכבים רבים בהם הקאמרטה הישראלית ירושלים, הסימפונית הישראלית ראשל"צ, סינפונייטה ב"ש, הסימפונית חיפה, הקאמרית הישראלית, תזמורת הבארוק ירושלים, אנסמבל המאה ה-21, Taverner consort (בריטניה), Capella Cracoviensis (פולין), תזמורת ויימאר (גרמניה), תזמורת Budafoki Dohnányi (הונגריה) ואחרים. בין תפקידיו האופראים: אניאס מ"דידו ואניאס", אוטונה מ"הכתרתה של פופאה", נהר הסיין מ"החגיגה על נהר הסיין", פימפינונה מ"פימפינונה" של טלמן ושל אלבינוני, זורגה מ"דולי הפנינים", ועוד.  השתתף בהקלטת האופרה 'אורפאו' של מונטוורדי בתפקיד אפולו, בניצוחו של אנדרו פארוט, עם חברת ההקלטות AVIE והקליט עם מנחם ויזנברג תקליטור "שירי ארץ" בהוצאת המכון למוסיקה ישראלית. קונצרטים ששר בהם שודרו ברדיו של ה-BBC (בריטניה), Poland Radio ובקול המוסיקה.

נעמי בורלא לוי, סופרן

סטודנטית לתואר שני בביה"ס למוסיקה בוכמן-מהטה בכיתתה של הפרופ' שרון רוסטורף-זמיר. תפקידיה האופראיים כוללים את האש והזמיר בנער והקסמים )ראוול(, קלורי באסיס וגלתיאה )הנדל(, ילד ראשון בחליל הקסם )מוצרט(. הופעותיה הקונצרטנטיות כוללות את גלוריה )ויולדי(, דיקסיט דומינוס )הנדל(, סטאבאט מאטר )פרגולזי(, מיסה בסי מינור )באך( ועוד. הופיעה כסולנית תחת שרביטם של רונן בורשבסקי, אי-אן שו, גיל שוחט, ואחרים. הופיעה לאחרונה כסולנית בסדרה "מצוינות – דור העתיד" במרכז עדן-תמיר למוסיקה ובקונצרט בסדרה "צעירים במרכז" של המרכז למוסיקה ירושלים. חברה באנסמבל הבארוק לילך, איתו זכתה במקום השני בתחרות החליליות TARF 2021 . זוכת מלגות הצטיינות של בית הספר למוסיקה ע"ש בוכמן מהטה, ומלגת קרן קולטון לשנת תשפ"ג.

דורין ססין, אלט

משלימה כעת תואר השני באופרה באקדמיה למוזיקה ולמחול ירושלים, כזמרת וורסטילית היא הופיעה לצד תזמורות מובילות כמו הפילהרמונית הישראלית, הסימפונית ירושלים ותזמורת הבארוק ירושלים. השתתפה בביצועים ליצירות כמו הרקוויאם של מוצרט ושל ורדי. תפקידים בולטים כוללים את הילד השלישי במוצרט "חליל הקסם" ואת אלפרד ב-'העטלף' של שטראוס השני. הרפרטואר של דורין נע בין קלאסי לעכשווי, וכולל עם עניין רב בבארוק. השתתפה במספר סדנאות המתמקדות בסגנונות השונים – כולל בארוק, בל קנטו, ובשילוב עם מחול מודרני.

ג'מיל פריג', טנור

נולד וגדל בירושלים. התחיל את לימודיו המוזיקליים בקונסרבטוריון המגניפיקט, ולמד פסנתר וקול. פריג' למד לתואר ראשון בקונסרבטוריון די ויצ'נזה כזמר רנסאנס ובארוק. השתתף במספר סדנאות וכיתות אומן עם מורים בולטים כגון: פאולו די נאפולי, מרקו בורוני, ליה סרפיני, אלסנדרו קוארטה, פרנצ'סקו מיוטי, דומיניק ויס, סוניה טדלה וקלייר מגנאגי. פריג' כרגע מסיים את לימודיו לתואר שני בבית הספר למוזיקה ולמחול בירושלים אצל ג'פרי פרנסיס ודויד סבה.

רועי ויץ, בריטון

בוגר האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, שם קיבל תואר בביצוע קלאסי – זמרה. ויץ הוא צעיר מתפתח ומבטיח בתחום האופרה, פועל במספר תפקידים באופרה הישראלית והשתתף בהפקות שונות והופעות עם תזמורות מובילות. ויץ חבר פעיל במיתר אופרה סטודיו של האופרה הישראלית.
הרפרטואר האופראי שלו כולל את פאלקה בעטלף (י. שטראוס), פפגנו בחליל הקסם, גוליילמו בכך עושות כולן, פובליו ברחמיו של טיטו, ברטולו בנישואי פיגארו (מוצרט), דמטריוס בחלום ליל קיץ (בריטן), דנדיני בסידנרלה (רוסיני) ועוד. הופיע עם התזמורת הסימפונית ירושלים, תזמורת הסינפונייטה הישראלית באר שבע, אנסמבל סולני תל אביב, תזמורת הבארוק ירושלים ועוד.

הפוסט "בתופים ובחצוצרות" הופיע לראשונה ב-תזמורת הבארוק ירושלים.

הקונצרט היה יוצא מן הכלל, התזמורת מצוינת… היה שם קונצ'רטו חדש מעולה של וולפגנג [ק. 466], שהמעתיק עוד עבד עליו כשהגענו, ולאחיך אפילו לא היה זמן לעבור על הפרק האחרון, כי היה עליו לבדוק את ההעתקה.

קונצרטי המנויים של וולפגנג התקיימו בכל יום שישי במהלך הלנט. החיים המוזיקליים בווינה היו עמוסים להפליא באותה תקופה. ביום שלאחר הגעתו של ליאופולד, יוזף היידן ועוד כמה מוזיקאים באו לנגן את שלוש הרביעיות שהקדיש לו וולפגנג.  הינה שוב ליאופולד: 

כך אמר לי מר היידן: "באלוהים נשבע לך, בנך הוא המלחין הגדול ביותר שאני מכיר אישית או במוניטין: יש לו טעם, ואיתו הידע הגדול ביותר בקומפוזיציה". ביום ראשון בערב התקיימה בבית האופרה קונצרט התרמה של הזמרת האיטלקייה לאסקי… היא שרה 2 אריות; היו בתכנית גם קונצ'רטו לצ'לו, זמרי טנור ובס שכל אחד שר אריה ואחיך שניגן קונצ'רטו נפלא… היה לי לעונג לשמוע את רב-שיח הכלים בצורה כה מושלמת, עד שדמעות עלו לעיניי.

ביום שלישי התקיים קונצרט נוסף בבית האופרה (לא היו מופעי אופרה ותיאטרון בימות הלנט), ובו ניגן וולפגנג את הקונצ'רטו החדש שלו (עליו כתב לאופולד "מפואר!"). המוצרטים הוזמנו כמעט מדי יום לארוחות ערב ולקונצרטים באולמות ובסלונים השונים:

אנחנו אף פעם לא הולכים לישון לפני 1 בלילה, אף פעם לא קמים לפני 9… מזג האוויר נורא! כל יום קונצרט, תמיד מתאמנים, מוזיקה, כתיבה וכו'… אי אפשר לתאר את הבלגן… הפסנתר של אחיך נלקח לפחות 12 פעמים במהלך [החודש האחרון] לתיאטרון או לבית אחר.

ליאופולד השתדל להעביר כמה שיותר מהמוזיקה של וולפגנג לבתו, וזה לא היה קל: כל פרטיטורה או תפקיד היו צריכים להיות מועתקים ביד, מה שדרש זמן וכסף; אפילו המעתיקים הטובים ביותר עשו טעויות רבות. ליאופולד וידא שנאנרל תקבל לפחות את תפקיד הפסנתר של הקונצ'רטי, כדי שתוכל להתאמן עליהם; ק' 466 מוזכר לעתים קרובות בהתכתבות שלהם, שכן לקח לליאופולד חודשים להשיג את המוזיקה, הרבה אחרי שחזר לזלצבורג. תחילה היה עליו לשכנע את נאנרל שחלק הפסנתר אינו "מוזר" אלא רק נשמע כך ללא שאר הכלים ("רב-השיח" שהוא מזכיר). אחר כך הוא נותן הוראות לגבי הטמפו, ואומר שצריך לקחת אותו מהקטעים המהירים ביותר של כל פרק, מה שאומר שצריך להתאמן היטב על החלק האמצעי הווירטואוזי של הרומנסה כדי שההתחלה והסוף של הפרק לא יישמעו איטיים מדי. 

צבי מניקר

הכתיבה התזמורתית בקונצ'רטי של אותה תקופה הצטיינה במורכבות רבה, במיוחד כשמדובר בכלי הנשיפה. מוצרט היה מיודד עם כל המוזיקאים הטובים בווינה; כולם ניגנו בחינם ב"אקדמיות" (קונצרטי ההתרמה) זה של זה. הפסנתר היה כלי חדש לגמרי; על אף שהומצא על ידי כריסטופורי בסביבות 1700, הוא הפך לכלי קונצרטנטי רק בשנות ה-70 של המאה ה-18 הודות למאמציו של י.א. שטיין מאוגסבורג, והגיע לווינה רק ב-1780. המוזיקה עבורו הייתה, אם כן, חדשנית ביותר, והווינאים קיבלו אותה בהתלהבות; כבר בשנת 1782 יכול היה מוצרט לתאר את וינה כ"ארץ הפסנתר". לא היה לכלי הזה הצליל המאסיבי שיש לפסנתר המודרני. קטעי התזמורת היו הקטעים הרועשים של הקונצ'רטו, וקטעי הסולו והדיאלוגים בין הפסנתר לתזמורת היו העדינים שבהם. האיזון הזה (שכפי שראינו, העלה דמעות בעיניו של ליאופולד) התהפך לימים ברוב הביצועים המודרניים, בהם פסנתר קונצרטנטי גדול שולט בתזמורת "מוצרט" מודרנית, קאמרית וצנועת המימדים.

הקונצרטים של אותה התקופה היו מורכבים מיצירות רבות מסוגים שונים: סימפוניות, קונצ'רטי, אריות ולעתים קרובות מאוד אף יצירות סולו ומוזיקה קאמרית. למרבית הקונצרטים האלו שרדו תכניות הערב, וכך אנחנו יודעים שהקונצרטים של היידן באנגליה, למשל, כללו תמיד שירי סולו ורביעיות כלי קשת. סביר מאוד להניח שרביעיית הפסנתר ק. 478, שנכתבה באוקטובר 1785, הולחנה עבור אירוע מסוג זה, או לביצוע באחד הסלונים. שתי רביעיות הפסנתר של מוצרט נכתבו לשילוב אינסטרומנטלי חדשני, שבו שלישיית המיתרים מתפקדת כמעט כתזמורת בקונצ'רטו, עם הרבה דיאלוגים ומשחקי גומלין בין המיתרים לפסנתר. סביר להניח שתפקיד הפסנתר נועד לאחת מתלמידותיו המוכשרות של מוצרט (שעבורן הוא כתב אף קונצ'רטי אחדים), כאשר מוצרט עצמו מבצע את תפקיד הוויולה התובעני. על כן נשלחה גם הרביעיה ק' 478 לנאנרל, והיצירה מוזכרת לעתים קרובות בהתכתבויות של ליאופולד; הם בוודאי ביצעו אותה ביחד בעת ביקוריה של נאנרל בזלצבורג.

באותה התקופה, המוניטין של וולפגנג כפסנתרן וכמלחין התבסס היטב בווינה. ידידותו עם היידן העמיקה ונשארה חזקה עד לפגישתם האחרונה לפני עזיבתו של היידן ללונדון בדצמבר 1790. יצירותיהם פורסמו בווינה על ידי אותם מוציאים לאור (ק' 478 של מוצרט והפתיחה של היידן הוב' 1א:4 הוציאו על-ידי הופמייסטר כמעט באותו זמן). לדברי הביוגרף הראשון של מוצרט נימצ'ק:

… מוצרט… הפך למעריץ כן ביותר של היידן הגדול והנפלא מכולם… וכינה אותו לעתים קרובות המורה שלו.

מוצרט מזכיר את היידן ואת יצירותיו תכופות במכתביו אל אביו ואחותו. היידן היה בא לביקורים בווינה מאחוזת אסטרהאזי לפחות פעם בשנה; הסימפוניות ויצירות אחרות שלו בוצעו ופורסמו לעתים קרובות. דווקא האופרה "האי הלא מיושב" שחיבר היידן לא זכתה להצלחה מיוחדת, אפילו לא באסטרהאזי, והיא עלתה רק פעמים בודדות. עם זאת הפתיחה שלה, המתארת ​​בצורה חיה סערה בים, אי בודד ודואט אהבה (חלקים מהעלילה), הפכה ללהיט. הפתיחה שחיבר היידן ברה מג'ור, הוב' 1א:4, נכתבה כנראה כפרק אחרון של סימפוניה (אולי הוב' 1:53), אך הוצאה לאור על ידי היידן כיצירה נפרדת.

הסימפוניה בסול מז'ור, הוב' I:94, בוצעה לראשונה במהלך העונה השנייה של היידן בלונדון ביום שישי, 23 במרץ 1792, באחד הקונצרטים שארגן הכנר והאמרגן יוהאן פיטר סלומון, שהביא את היידן לאנגליה ב-1791; קונצרטי סלומון היו סדרת מנויים שניתנה מדי יום שישי בחדרי כיכר הנובר המפורסמים. הסימפוניה החדשה ובמיוחד פרק האנדנטה שלה זכתה מיד לתשומת לב העיתונות:

היצירה השלישית של היידן הייתה אוברטורה חדשה [סימפוניה], בעלת ערך יוצא דופן. זו יצירה פשוטה, עמוקה ונעלה. פרק האנדנטה זכה להערצה מיוחדת.

היְוֹמָן; או וודפאל'ס רג'יסטר, 24 במרץ

ערכו של הפרק השני לא נפל מהנשגבות שביצירותיו של המאסטר הגדול הזה.

אורקל, 24 במרץ

שלא כמו היום, באותה תקופה כל פרק של קונצ'רטו, סימפוניה או יצירה קאמרית נחשב ליצירה נפרדת, הראויה למחיאות כפיים משלה. ואכן, פרקי סימפוניה לרוב לא נוגנו ברצף – במקום זאת פרקי היצירה בוצעו בחלקם בתחילת הקונצרט ובחלקם בסיומו, וכך העניקו אחדות ומסגרת לתוכנית המגוונת. מחיאות הכפיים פרצו לעתים אפילו באמצע הפרק, אחרי קטע בולט במיוחד – יש דיווחים רבים כאלה ממוצרט ומהיידן.

מעניין לציין את המקרים הידועים לנו בקונצרטים של שני המלחינים שבהם הפרק האיטי של קונצ'רטו או של סימפוניה זוכה למחיאות כפיים עזות כל-כך עד שהיה צריך לחזור עליו. היום זה ייחשב לא מנומס – בין הפרקים אנו מצפים לכל היותר לכמה שיעולים. למעשה, מחיאות כפיים הן סימן לחיי קונצרטים תוססים, שבהם הקהל העריך את היצירות החדשות על פני הישנות יותר, הקשיב בביקורתיות ובקשב רב ושמח לתגמל את הביצוע כשמצא זאת לנכון.

ובאשר לדרישה להדרנים: אם היצירה החדשה מיד מצאה חן בעיני הקהל, איך עוד אפשר היה להאזין לה שוב בהעדר הקלטות? ביצוע חוזר פתר את הבעיה. המדהימה ביותר היא אכן החזרה על הפרקים האיטיים; היא מצביעה על סוג אחר של הערכה אמנותית, שבה העדינות וההבעתיות הוערכו לא פחות מאשר הזוהר והוירטואוזיות.

צבי מניקר

הפוסט מר מוצארט וד"ר היידן הופיע לראשונה ב-תזמורת הבארוק ירושלים.

בשנת 2019 ביצעה את התפקידים רבקה, רחל ובילהה באופרה אימהות מאת ד. זבה ובשנת 2020 שרה באופרה
הגננית המתחזה מאת ו.א. מוצרט בתפקיד סרפטה, בהפקות האקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים. באותה שנה
במסגרת סדרת קונצרטים של תזמורת הבארוק ירושלים, ביצעה עם אנסמבל ״נביאי הקווינטה״ את מלחמתם של
טנקרדי וקלורינדה מאת ק. מונטוורדי בתפקיד קלורינדה. בשנת 2022 שרה באופרה דון ג׳ובאני מאת ו.א. מוצרט
בעיר הייסטינגס, אנגליה. בקיץ 2023 ביצעה במסגרת פסטיבל הקיץ OrQuesta בתפקיד צרלינה בהפקת אנסמבל
של "ליריק אופרה ירושלים" את תפקיד מורגנה באופרה אלצ׳ינה מאת ג. פ. הנדל.
לירון היא מלגאית של קרן רונן לקידום אמנים צעירים (2022).
כמוסיקאית יוצרת, בשנים 2019-2021 לירון הופיעה בהצגה המוזיקלית "קול ומיתר", יצירה פרי עטה שכתבה יחד עם
נגן המנדולינה רואי דיין ואיתה הופיעו בכל בתי הספר היסודיים בבאר-שבע במסגרת פעילות חינוכית של עמותת
"כיוונים". בנובמבר 2022 היא לקחה חלק בהפקת מקור בהופעת בכורה בתל אביב, ״מקורו של העולם״, מופע רב
תחומי המאפשר חוויה אינטראקטיבית ויחזור לבמה בסוף 2023.
לירון השתתפה בכיתות אמן עם חן רייס, יובל צורן, בריאן זגר, קורינה מרטי, עמיאל בושקביץ׳ ודוד שמר.

הפוסט לירון גבעוני הופיע לראשונה ב-תזמורת הבארוק ירושלים.

הפוסט תום בן ישי הופיע לראשונה ב-תזמורת הבארוק ירושלים.

בשנת 1989 הקים את תזמורת הבארוק ירושלים, ומאז הוא משמש כמנהלה המוזיקלי ומנצחה הקבוע. הוא מופיע רבות ומקליט בישראל, באירופה ובארצות הברית כסולן, כנגן מוזיקה קאמרית וכמנצח. התקליטור של "וריאציות גולדברג" מאת יוהאן סבסטיאן באך בביצועו זכה להצלחה רבה בקרב אוהבי המוזיקה והמבקרים.

מלמד צ'מבלו ומוזיקה עתיקה באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים. הוא לימד בסדנה למוזיקה עתיקה בירושלים בכל שנות קיומה ונותן כיתות אמן רבות בישראל, באנגליה, בגרמניה, באיטליה ובארצות הברית (שם הוא משמש, בין היתר, כמרצה אורח קבוע בבית הספר למוזיקה הנודע לונג'י בבוסטון) וכן באקדמיה למוזיקה בעיר מולדתו ריגה.

הפוסט דוד שמר הופיע לראשונה ב-תזמורת הבארוק ירושלים.

מיגל ניצח מהצ'מבלו ו/או העוגב על כמה מיצירות הבארוק הגדולות ביותר מאת מונטוורדי, לולי, ראמו, שרפנטייה סקרלטי, באך ורבים אחרים. הוא מוזמן תכופות להופיע כמנצח אורח על תזמורות והרכבים פורטוגליים בעלי שם. למד צ'מבלו במחלקה למוזיקה מוקדמת וביצוע היסטורי בקונסרבטוריון המלכותי בהאג, שם השלים את התואר הראשון והשני אצל ז'אק אוג. הוא השתתף בכיתות אמן אצל גוסטב לאונהרדט, אוליבייה באומונט ואילטון וג'וניסקי, וגם למד קלאביקורד ועוגב בארוק. יש לו תואר שני במוזיקה באוניברסיטת אביירו וכיום הוא עושה את הדוקטורט במוזיקולוגיה היסטורית באוניברסיאדה נובה, בליסבון, שם הוא מתמקד במוזיקה פורטוגלית-איטלקית מהמאה ה-18.

הפוסט פרננדו מיגל ז'לוטו הופיע לראשונה ב-תזמורת הבארוק ירושלים.